Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

"מצפה אלומות" – או לא להיות!

בואו לנופש בריאות

אחרי שנה סוגרת מעגל וחוזרת לחווה (מעט שונה) שהעניקה לי את החיים במתנה!אני נזכרת כמה חיכינו ל- 8.8 – תאריך היציאה הביתה מהחווה של לרדת בגדול. בהסתכלות אחורה ובראייה מפוכחת ובהירה – לא ידענו מהו טיבה של החממה המוגנת והתנאים הסטריליים שניתנו לנו כדי לעשות את השינוי והמהפך אולי הכי משמעותי שאי פעם חווינו ונחווה בחיים. לרדת בגדול- האגדה שהפכה למציאות, התכנית, התקופה, הפורמט, האנשים- ששינו לי את החיים מהקצה אל הקצה. מתקשה להאמין שכבר עברה שנה ליציאה שלי החוצה לעולם האמיתי –ואני כבר לא אותה לארה.

יש רגעים שנדמה לי שכל זה היה חלום, תעתוע, מן סוג של אשליה או בועה, ועוד רגע אני מתעוררת למציאות אחרת הפוכה ומגלה שאני עדיין אותה בחורה שמנה ושום דבר בעצם לא השתנה. ישבתי הבוקר ושאלתי את עצמי –אז היום אחרי שנה- מה בעצם השתנה השנה? והתשובות מיהרו להציף אותי ולהופיע. אמנם התעוררתי הבוקר- אותה לארה – אבל לגמרי שונה. הסתכלתי במראה וחלחלה פתאום ההבנה שכבר חלפה שנה וזה לא חלום, זו לא פנטזיה –אני באמת בחורה רזה! היום לפני שנה, אחרי שלושה חודשים ששינו את החיים שלי חזרתי הביתה והבנתי שהגוף שלי הוא מתנה. הגוף הפיזי הוא כלי ביטוי חיצוני לנשמה, הוא לא פח זבל אלא מקדש. כל מה שאני מכניסה לתוכו דורש תשומת לב מודעות וחשיבה עמוקה. לכל ששואלים אני עונה שכן- אני עדיין רעבה- אבל הרעב שלי היה ויישאר רעב רגשי- כי הגוף הפיזי שלנו זקוק למנה מאוד מצומצמת של מזון ואנרגיה כדי להתקיים.

אנשים שאלו ושואלים אותי לכל אורך השנה הזו, מהו סוד ההצלחה שלי ואיך אני מתמידה בירידה במשקל – איך זה שאני מקפידה על תזונה בריאה ועושה כל כך הרבה ספורט? איך זה שאני לא מתפתה נשברת או סוטה מהמסלול? אז היו לי באמת הרבה מחשבות על תעצומות הנפש הפנימיות והחוזקות שגיליתי בעצמי השנה אבל הגעתי לתשובה ומסקנה פנימית שהעניקה לי תחושה אמביוולנטית:מצד אחד, מה שבאמת נותן לי את הכוח האנרגיה והמוטיבציה להמשיך הלאה הוא הפחד העמוק לחזור אחורה. הפחד שלי מעלייה במשקל שומר אותי רזה. אותו מנגנון ההרתעה שמזכיר לי ומתריע בפניי בכל רגע ונקודה בה אני ניצבת מול פיתוי או גירוי שלמקום ההוא – שלפני שנה – בו הייתי מכוסה בשכבות הגנה, בו שקלתי 120 קילו ויצרתי חומה ביני לבין העולם. לשם, אני לא מוכנה לחזור לעולם!מצד שני, הייתי רוצה להתחבר למשהו מאוד בסיסי שקצת אבד לי עם התהליך שלי, בטחון בסיסי בגוף שלי. למרות שהרגשתי במהלך השנה האחרונה שאני באמת מצליחה לחצות את הגבול שלא דמיינתי האמנתי או העליתי על דעתי שאחצה, ובחצי שנה בה התמודדתי לקראת הגמר של התכנית הבטחתי לעצמי בכל קילו שירד ממני שבכל רגע נתון יש לי את חופש הבחירה להחליט מי אני רוצה להיות ואיך אני רוצה לחיות, והצלחתי להציב ולהגשים יעדים ספורטיביים, להשתחרר מכל אותם מחסומים שמונעים ממני מגע עם כאבים רגשיים עמוקים שבמשך שנים היו קבורים והגעתי להישגים מרשימים בגמר של התכנית- למרות זאת- הרגשתי שאני צריכה כעת לעבור לשלב הבא בתהליך שלי מבחורה רזה לבחורה בריאה.

אחרי חיפושים ממושכים של מקורות ריפוי והזנה לנפש, גיליתי את חוות הבריאות של מצפה אלומות – או השם שמתאר באופן מדויק יותר את החוויה הזאת – בית החלומות, או בשבילכם, גן עדן עלי אדמות!אז כך מצאתי את דרכי לשבוע של ניקוי רעלים והתחדשות כל המערכות בחוות הבריאות של מצפה אלומות. בהסתכלות אחורה אולי היה זה החיוך הכובש, הקסם האנושי, הכריזמה והעוצמה שניבטת מפניו של ג'רי מינץ, הבעלים של המקום –  כבר מהרגע הראשון שנחתתי -הרגשתי שהגעתי הביתה! כאילו היה משהו פנימי שקרא לי להעניק לעצמי את השבוע הזה במתנה – לעבור את החוויה במלואה ולתת לנשמה את המזון שלו היא באמת זקוקה.

אז קצת על השיטה ומה גיליתי על עצמי במהלך השבוע:השיטה מבוססת תורתה של אן ויגמור (מרפאה טבעית מבוסטון שבארה"ב), לפיה מזון חי הוא סוד הקסם של השיטה, במצפה אלומות התחדדה לי ההבנה כי צריכת מזון חי מן הטבע זו לא רק דיאטה בריאה, אלא שיטת ריפוי והזנה של הנפש במלואה. השבוע במצפה אלומות העניק לי מימד של אורח חיים טבעי הכולל אכילת מזון חי, טבעוני ואורגני, אפוי או מחומם מעל 48 מעלות – כך הוא שומר על ערכו התזונתי ועל הרכב האנזימים שבו. המזון שאכלנו כלל פירות, ירקות, אגוזים, זירעונים, נבטים, דגנים וקטניות, פירות יבשים, אצות ים ומיצים טבעיים, מהם צוות הטבחים המסורים מכינים מגוון מתכונים- תפריט עשיר ובריא של סלטים, ממרחים, קרקרים, מרקים, ואפילו פלאפל, טורטיות מפלפלים וקינוחים מדהימים- מעולם לא חשבתי או העליתי על דעתי שמזון עשיר ביותר באנזימים חיים בלי תוספת של בשר ביצים גבינות ודגים יכול להיות כל כך עשיר משביע וטעים! למדתי בפעם הראשונה ללעוס כל ביס 21 פעמים לפני שמכניסים למערכת העיכול וליהנות מארוחה שנמשכת לפחות 40 דקות ממקום של מודעות תשומת לב וכוונה להכניס עם המזון לגוף אנרגיה מרפאה.

בשבוע באלומות התגלה לי כל יופי הבריאה והתמלאתי מחדש מכל אותן המתנות המופלאות שיש לטבע להציע – זריחות ושקיעות מרהיבות, שיעורי צ'י קונג ותנועה, נוף עוצר נשימה הניבט מסוויטות הפרושות למרגלות הכנרת, ארוחות בריאות מזינות, נשימות עמוקות ונכונות, סדנאות והרצאות מרתקות העוסקות בצירופי מזון, מעגלים של אהבה לפני כל ארוחה, וחיבור לטבע ולשמחה אמיתית ופשוטה ובעיקר בעיקר צוות מופלא של אנשים בניצוחם של ג'רי ועדנה מינץ – המהלכים כמלאכים שמתמסרים – חיים ונושמים את השיטה במטרה להעניק לאורחים בכל רגע ורגע הרגשה של גן עדן וחוויה בלתי נשכחת של הזנה וריפוי לגוף ולנשמה. אחרי שבוע של התבוננות פנימית עמוקה -רוגע- שלווה וחיבור לטבע- חזרתי מהחווה הביתה- הפעם לא מהחווה של לרדת בגדול אלא ממקום הקסום הזה לא פחות אותו אני מכנה בית החלומות, הפעם עם כמה תובנות חשובות על סגולות ריפוי אמיתיות:

שינוי דורש הסכמה להיות בתהליך של גמילה – לא קל לי להגיד את הדברים שאני הולכת להגיד כרגע אבל הייתי תקופה מאוד ארוכה בהכחשה שזה פגע בי להיות שמנה. הייתי צריכה להיפרד מכל מה שאני מכירה לתקופה כדי להיגמל מהרגלים שהשאירו אותי באותה נקודה. רק שבודדתי את עצמי מגורמים להשמנה וננעלתי בחווה הצלחתי לעשות שינוי. רק שהוצאתי מהבית שוקולד שכל כך אהבתי אחרי שחזרתי הביתה הצלחתי להיגמל. רק שהרחקתי את הפיתוי מעצמי אחרי זמן מסוים הוא כבר לא דיבר אליי יותר.כשהצרכים האמיתיים שלנו נעלמים או מטשטשים אנו מתמסרים ומתמכרים לתחליפים מזיקים אנחנו מאבדים שליטה ויוצרים חומת הגנה בצורה של שומן. בעידן בו אנו חיים רעלים וחומרי פסולת מצטברים בעקבות תזונה שאינה נכונה, ,התמכרות לקפאין, לממתיקים מלאכותיים,מים לא נקיים, אוויר מזוהם, חוסר תנועה. הכבד, הכליות, המעיים ובעיקר המעי הגס, אינם מותאמים לסלק עודפי פסולת שמקורם בחומרים כימיים שאינם אמורים להזין אותנו. חומרים רעילים אלה נקלטים בתאים, משבשים את פעולתם ומחלישים את מנגנוני החיסון שלנו. מרביתנו צורכים מזונות מזוקקים, מעובדים, מבושלים וגדלים על קרקע דלה. אנחנו לא מודעים לעובדה הפשוטה שיש לנו חסר משמעותי בויטמינים, במינרלים ובאנזימים ועל מנת לבנות גוף בריא אנו זקוקים קודם כל לתזונה טובה, שתכיל הרבה מזונות חיים, אורגניים ולא מבושלים .ירקות למיניהם, פירות, שקדים, אגוזים והרבה הרבה נבטים. זו קריאה של הגוף לתמיכה של ויטמינים ומינרלים על מנת לשקם ולחזק את בריאות התאים במצבים שונים.

ניקוי מנטלי ובנייה של הגוף הרגשי – הבטחה של תחושת שובע:כבחורה שמנה מעולם לא הרגשתי תחושת שובע. מקור ההזנה העיקרי שלי היה האוכל ולקח לי זמן להבין השנה שהסיבה לכך היא בגלל חוסר היכולת שהייתה לי להגדיר בפשטות ולבקש לעצמי את מה שאני באמת רוצה ולמצוא מקורות הזנה נוספים בחיים. כבחורה שמנה הסתפקתי במערכות יחסים לא מספקות שהיו תוצאה ישירה של זה שאני לא מצליחה לקחת אחריות על הבחירה שלי – נשארתי תמיד רעבה ועסוקה בהסברים או תירוצים שמסיטים אותי מלראות את האמת הפשוטה –שאני פועלת ממקום פנימי שמאמין שעדיין "לא מגיע לי" משהו טוב יותר.

כאבים רגשיים לעיתים מתחפשים לכאבים פיזיים – לתת לזה להיות מבלי לנסות לשנות!במהלך השבוע שלי באלומות היו רגעים רבים של התבודדות עם עצמי והתבוננות פנימית והחלו להופיע כאבים רגשיים בצורה של כאבים פיזיים. הבנתי כי ממקום של הדחקה וחוסר הסכמה להתעמת עם הקושי הכי משמעותי לא מגיעה הגמילה או הטרנספורמציה. הבנתי שרק מהמקום שהסכמתי בור אחד לעמוד מול המראה והצלחתי לעשות את ההפרדה בין שורש הנשמה שלי (שקבור מתחת למעטה שומן) ודורש שינוי-לבין אותה שכבת ההגנה ששמתי על עצמי במשך השנים – משם צמחה האנרגיה והעוצמה לעשות שינוי והתמרה ללארה של היום .היום אני מתבוננת במציאות ומצליחה לעשות את ההפרדה – בין לארה שהייתה – זו שרעבה לאוכל שנתן לה וסיפק לה אהבה בלי תנאי – לבין לארה של היום שכמהה למקור הזנה רגשי אחר – בו האוכל כבר לא מהווה מענה פתרון או פונקציה. שמלת

החיים קורים כרגע- להיות נוכחת ברגע הזה ולא ברגע הבא!כדי לקבל את השפע מהיקום עלינו להיפתח אליו ולוותר על מציאות של פחד ממה שצופה לנו הרגע הבא. או כמו שג'רי אמר: אם כולם היו יודעים שכולם מפחדים אם אחד לא היה מפחד יותר. העבודה להתפתחות צמיחה ושינוי המודעות מתחילה בהבנה שבכל רגע ורגע יש עולם ומלואו שקורה ומתרחש והמציאות שבתוכנו בורחת תמיד לרגע הבא. אז אם נאפשר לעצמנו להיות בדיוק ברגע הזה נגלה שהוא ייחודי, ניצחי ובכלל לא דומה לרגע הבא –וכל רגע כזה הוא הזדמנות נדירה להתחיל לעשות שינוי.

לחבק קודם כל את עצמי ואחר כך את מי שנמצא לצידיבמצפה אלומות חוויתי תהליך ריפוי רגשי עמוק ואמיתי ע"י פעולה פשוטה לפני כל ארוחה-ברכת המזון נוסח אלומות היא למעשה יצירת מעגל אהבה קבוצתי לפני כל ארוחה- בו כולם מחזיקים ידיים אתה מוקיר את עצמך ונותן חיבוק קודם כל לעצמך ואז לשכן שנמצא לצידך במטרה ולהכניס כוונה של מודעות ותשומת לב למזון שעומד להיכנס פנימה. שמתי לב שהנטייה הטבעית שלי היא באופן אוטומטי לחבק קודם כל את מי שנמצא לצידי וזו הפעם הראשונה שהבנתי בצורה מאוד עמוקה שעדיין חסרה לי אהבה בסיסית לעצמי – למי שהפכתי להיות. באופן שגרתי חוויית הנתינה שלי בחיים היא קודם כל למי שנמצא לצידי הרבה לפני הנתינה לעצמי. אז חזרתי הביתה והסרתי עוד שכבה מהשומן הרגשי שלי והסכמתי לשים את עצמי בראש הפירמידה כמי שקודם כל מפגינה אהבה כלפי עצמה ורק אחר כך כלפי הסביבה.

כוחה של מסגרת שיוצרת מחויבותאת השבוע באלומות בחרתי לבלות בחברת שתי חברות יקרות – האחת חברת ילדות – תמר אוהב ציון והשנייה – חברה לתהליך הלידה מחדש בחווה של לרדת בגדול – קרן גלסנר. במהלך השבוע פגשנו קבוצה של אנשים מדהימים שמחויבים לתהליך של שינוי, ריפוי וצמיחה אמיתית . מדהים לגלות איך כולם מגיעים מרקעים שונים ועיסוקים מגוונים כשהמכנה המשותף היחידי הוא הצורך בהתעוררות ובגילוי אמיתי של סוד האדם הבריא. הכרתי נשמות מדהימות של אנשים שזקוקים לריפוי- מגע – אהבה וצמאים כמוני למידע כיצד לשמר אורח חיים בריא תוך התמדה והקפדה על עקרונות החיבור לטבע ולאדמה. הידיעה שאתה חי כחלק מקבוצה שמחויבת לתהליך של שינוי וצמיחה מעניקה לך תחושת אחריות מסוימת ושומרת על כך שתעמוד במחויבות שלך לעצמך. הכוח של הקבוצה לא מאפשר ליפול למלכודות רגשיות או לסטות מהמסלול כי אתה חי בהבנה שכל חלק בשלם יוצר את המכלול.

היום אחרי שנה סוגרת מעגל ומודה שנפלה בחלקי ההזדמנות הנדירה לחוות את חוויית הניקוי והבריאות של "מצפה אלומות" – חוויה שלקחה אותי חזרה לחווה אך הפעם לשלב הבא בתהליך השינוי שלי- שלב של מעבר לתזונה טבעית ועבודה מנטאלית עמוקה במטרה ללמוד ליהנות מהשפע שיש ליקום להציע והכי חשוב- קודם כל ללמוד לחבק את עצמי ממקום אמיתי כל בוקר מול המראה! תודה עמוקה, לג'רי ועדנה מינץ – שמאפשרים את החוויה המדהימה הזאת. לשרון, מנהל השיווק, וכל צוות מצפה אלומות המסור והיקר – שהעניקו לי השבוע את החיים במתנה.

לסיכום, בהסתכלות אחורה השנה – מעבר לקילוגרמים המיותרים שהשלתי מעצמי – הצלחתי להגשים עוד כמה אתגרים ספורטיביים: השתתפתי במרתון עין גדי, מרתון ירושלים, מרתון תל- אביב, מרוץ צהלה, מרוץ אשקלון מרוץ אתגרי אקשן סיטי – עברתי הסמכה מקצועית של קורס מאמני תזונה, אני מעבירה הרצאות לגופים עסקיים וחוגי בית פרטיים בנושאי תזונה מאוזנת ובריאה וכוח הרצון כמניע לפעולה ביצירת שינוי. ואני בימים אלו בדרך להגשים את היעד הבא – ריצת מרתון שלמה באמסטרדם בסתיו הקרוב. בנוסף לכך, בימים אלו אני לקראת דרך שבסופה אהיה מאמנת כושר מוסמכת על מנת שיהיה לי כלי מקצועי כדי למצוא את השילוב המיטבי והאולטימטיבי שבאמצעותו אוכל לבנות תכנית כושר ותזונה מאוזנת ובריאה ולספק עוגן ותמיכה לעוד אנשים רבים הנמצאים באותו מקום בו אני הייתי רק לפני שנה.

לכל מי שליווה את התהליך שלי השנה, בראש ובראשונה לאורלי הופמן בר, לנדב מאירסון- המאמנים הגדולים מהחיים שהתמסרו עם הלב והנשמה בכל רגע ורגע ! ליאיר וחמוטל קרני- על המסירות המקצועיות והאכפתיות האינסופית לכל אורך הדרך. לכל חבריי לחווה שהיו שותפים למסע ובעיקר לצוות ההפקה של התכנית "לרדת בגדול" שידע לשלוף אותי ממציאות חיים בה הייתי קבורה וסייע לי באמצעות הפורמט המדהים הזה להיוולד מחדש.

אז הייתי רוצה לאחל לכולנו שנעז לחלום ולהגשים חלומות, ובשביל זה קודם כל -סעו למצפה אלומות!מאחלת שנצליח לפתח שליטה מלאה על המקומות בהם אנחנו עדיין נופלים למלכודות פיזיות ורגשיות. שנשכיל לעשות יותר בחירות מודעות שלא להיכנע לדחף המידי לממש כל תשוקה . ונצליח להגשים יעדים ממקום של מחויבות למלא הסכמים קודם כל עם עצמנו ורק אחר כך כלפי אחרים. שנחבק קודם כל את עצמנו ואחר כך אחרים.תזכרו, חיים מתוך מחויבות למודעות בריאה הם חיים שיבטיחו לנו מגמה קבועה של צמיחה התפתחות וגדילהשולחת המון אהבה נטולת פחמימות וגדושה בחלבונים וירקות,

שלכם, לארה