ניקוי רעלים

ריפוי מקוליטיס כיבית קשה באופן טבעי “איני זוכרת שהרגשתי אי פעם כאדם בוגר או כילדה חוויה כל כך עוצמתית של טיפול, דאגה, הזנה, נוכחות, אהבה ללא תנאי וחיבוק כמו שהרגשתי בבית הבריאות”. לפני 8 שנים חליתי במחלת מעיים דלקתית הנקראת קוליטיס כיבית. חוויתי במהלכה שני התקפים נוראיים. האחרון הסתיים באשפוז שבו קיבלתי סטרואידים לווריד, ללא יכולת לאכול שום דבר ובטח שלא לעכל אוכל. איבדתי המון דם וסבלתי מאנמיה קשה. ביקרתי 70-80 פעמים מדי יום בשירותים, המשקל הולך ויורד וכלום לא עוזר. חשבתי שאמות שם. התקשרתי לאלירן חסרת אונים וכוחות מהאשפוז והוא הסכים לקבל אותי מיד כשאשתחרר. בחמלה אינסופית וברגישות מדהימה הוא הקשיב, הסביר, הזמין והמתין לבואי. ככה הגעתי לבית הבריאות ב-7 בינואר 2016, יום אחרי השחרור מבית החולים. מיואשת, מבוהלת, בתת משקל ותזונה. הבנתי שאני ממש בקצה וחייבת לתת צ’אנס לבית הבריאות גם אם המשמעות היא להתרחק מהמשפחה והחברים. הגעתי לחדר נעים ונקי, נשכבתי על המיטה ולראשונה מזה הרבה זמן הרגשתי שאני יכולה באמת לנוח ולהרפות מהמאבק של הטיפול בעצמי והדאגות שהלכו והצטברו ככל שמצבי החמיר. נתתי אמון באלירן ובתכנית, מה שאפשר לי להרפות וליצור את התנאים האולטימטיביים לריפוי קוליטיס כיבית. למדתי מה לאכול בזמן קוליטיס וכל מה שצריך כדי לרפא את עצמי. לאחר כחודשיים של דימום בלתי פוסק, אשפוז ממושך והתדרדרות, תסמינים איומים ונוראיים של קוליטיס, הדימום פסק כעבור זמן קצר בתכנית. הרגשתי שהגעתי למקום הנכון ושאני סומכת על הצוות שידע איך לטפל בי. איני זוכרת שהרגשתי אי פעם כאדם בוגר (או כילדה) חוויה כל כך עוצמתית של טיפול, דאגה, הזנה, נוכחות, אהבה ללא תנאי וחיבוק כמו שהרגשתי בבית הבריאות. לא אחת עלה בראשי המשפט “זו ילדותי השניה… יומן ריפוי שכתבתי במהלך שהותי על התהליך בבית הבריאות היום הראשון: כשהגעתי לתובל בקושי יכולתי לעלות מדרגות. ללכת יכולתי רק בקצב צב כמה צעדים ואז הייתי קורסת לישיבה מעולפת לכמה דקות טובות. הליכת בוקר של 10 דקות מוטטה אותי למיטה ליום שלם. ביום השני: יצאתי להליכת בוקר נינוחה ברחבי תובל עם הקבוצה כולה. לאט לאט לאט. אחרונה, בסוף הטור, בפער גדל והולך מהקבוצה, אבל שם. ביום הרביעי: השתתפתי בהליכת הבוקר ובשיעור יוגה. ביום החמישי: השתתפתי בהליכת הבוקר כבר עם כולם בקצב שלהם, ובצהריים הלכתי על חבל לא פחות ולא יותר…. לא משנה שאחרי זה אני גמורה במיטה לחצי יום. ביום השישי יצאנו להליכה של שעה וחצי בין הרים ובין סלעים. בחצי השעה האחרונה פשוט נגמר לי הכוח, התיישבתי על האדמה והרגשתי שאין סיכוי ששום דבר בעולם יצליח להזיז אותי עכשיו. אוספים אותי המלאכים ברכב ויאללה למיטה. ביום ה-10 נוסעת עם כולם לחצי יום עבודה בשדה ובוסתן אורגני טבעי. הולכת הרבה בשדות, יושבת הרבה על האדמה. בסוף היום גמורה ברמות שאני לא מכירה. מבלה במיטה עד למחרת בערב. יום 12: הליכה, יוגה, גלגולים וקפיצות עדינות בדשא והליכה על חבל. יום 14: טיול לגולן אחרי שבוע של גשמי ברכה (אמצע ינואר), הליכה של 10 ק”מ בטבע, עליות וירידות, טבילה מרעננת בנחל זורם של מי גשמים קפואים. אני חלשה אך מאושרת. הכל ירוק. הפער בין הראש לגוף ניכר. חוזרת מהטיול מאושרת מההישג ומהמסוגלות. מבלה יומיים במיטה, גמורה. עושה רק הליכות בוקר, יוגה וצ’י קונג. מרגישה שהבטריה התרוקנה לי. יום 17: קמה דלוקה מהמנוחה. עושה הליכה, צ’יקונג, פילאטיס, יוגה. מאושרת. יום 18: גמורה. מוצאת שכשהגוף גמור התודעה במצוקה. הרבה הצקות של המיינד, תבניות ישנות צפות ועולות. שיחה עם אלירן וסשן פסיכותרפיה מאוד עוזרים ומציידים אותי בכלים. אני גדלה. שבוע 3: ריצות קלות – כמה דקות בכל פעם, קפיצות, מתיחות עדינות עם אלירן. הוא מציע לי להקדיש 3 שעות ביום לפעילות גופנית. לעבור דרך הכאב ולא לקפוא בתוכו (בעקבות ענייני פחדים מכאב ריאות). לעבוד עם הנשימה להוציא הרבה להכניס מעט. שבוע 4: אימוני אינטרוולים (אני… שמעולם לא עשיתי כאלה אימונים).. שבוע 5: ריצה שבסופה חווה כאבי ברכיים וגב תחתון. בהלה עמוקה ורצון לעצור מידית כל פעילות ולקפוא. אלירן לא מוותר לי. מדבר על ניוון הגוף והצורך להמשיך ולא להיבהל מהכאב. והאמת שלא כזה כואב, אני רק עוצרת בדגדוגי הכאב הראשוני בחרדה ממה שעלול לקרות ולא ממה שיש כרגע. מדהים, מבינה שאני שומרת על הגוף בניילונים, כמו האנשים האלה שקונים סלון ויושבים עם הניילונים שלא יהרס. בשבועות הבאים אני לומדת שיש ימים של כאבי ברכיים וגב תחתון, יש ימים של חולשה והישארות במיטה, יש ימים של כוח חייתי. הכל משתנה על בסיס רגעי, הכל עובר וחולף, הכל בתנועה כשאני בתנועה (וגם כשלא). אלירן מנפץ את רעיון הקפיאה במקום שטיפחתי בעמל רב במשך שנים רבות. בעבר כשעשיתי יוגה 4 חודשים 4 פעמים בשבוע והרגשתי כמו חיה רעה ופתאום נהיה כאב גב בלתי נסבל, נעלבתי, ומתסכול הפסקתי כל פעילות לשנתיים. הוא אמר לי: “מה פתאום מיכל? אם כואב הגב אז עובדים על ירכיים, שוקיים, זרועות, אם כואבות הברכיים אז עובדים על בטן, ידיים צוואר…” טריוויאלי? לחלק זה ברור מאליו, אך עבורי היה הקונספט לא פחות ממהפכני. שבוע 13: סשן אינטרוואלים אתגרי במיוחד של 45 דקות. טיול של 5 שעות בהרי כרמל. שבוע 14: סיימתי ריצה הכי ארוכה שרצתי אי פעם ברצף כ-4 ק”מ, משם סבב של 10 דקות מכשירים (כפיפות בטן ומתח). סיכום שיקום וריפוי קוליטיס כיבית קשה סה”כ שהיתי כ-3 חודשים בבית הבריאות, בהם למדתי בריאות מהי בכל הרבדים: תזונה טבעית ובריאה, מה לאכול בזמן התקף קוליטיס וכדי לרפא קוליטיס, נפש, גוף, תודעה. עליתי 6 ק”ג באופן מבוקר ולגבי הקוליטיס ריפוי מוחלט! קיבלתי תזונה מותאמת אישית בזמן ההתקף של הקוליטיס הכיבית והיא אפשרה לי לעשות את הצעדים הראשונים להתחזקות. זמן השהות שלי העניק לי אפשרות לתרגול יומיומי והשרשת ההרגלים חדשים עמוק בתוכי. זאת חוויה שאני מאחלת לכל אחת ואחד לפרגן לעצמם ולא רק במצבי משבר וחולי אלא כתחזוקה מניעתית לחיים טובים של בריאות ואיזון. גם לאחר סיום השהות, אלירן נשאר איתי בקשר, זמין ללא תנאי לכל שאלה או שיתוף. כיום, שנה וחצי אחרי, אני ממשיכה ליישם את הכלים המופלאים שרכשתי בבית הבריאות. מדיטציה, תזונה טיפולית טבעית לקוליטיס, תנועה ודיוק פנימי הנובע מהקשבה. כשמגיעים משברים (והם מגיעים…) אני יודעת איך להיות שם בשביל עצמי (מה שלא עשיתי לפני). מבחינתי החיים מתחלקים ללפני ואחרי השהות בבית הבריאות. אני בהודיה עמוקה לחווייה משנת החיים שניתנה לי. תודה אלירן וצוות בית הבריאות על שליחות מקודשת, על נוכחות אינסופית וחמלה, על האלטרנטיבה החשובה שאתם מייצרים להחלמה אמיתית ועמוקה. אנא תשתפו את הסיפור שלי כדי לתת סיכוי לכל מי שזקוק ויכול לזכות בריפוי. בזכות אחרים ששיתפו והמליצו, גם אני זכיתי בבריאות וריפוי. מיכל נועם 052-484-4953 (אשמח לשוחח בטלפון עם מי שמתלבט/ת אם להגיע).

לבית הבריאות שלום,

הגעתי אליכם כדי לעבור גמילה מסיגריות והתמודדות עם דכאון וחרדות.

היה לי רצון להתנתק מהסביבה הקרובה אליי ולהתחבר למי שאני.

8 ימים הייתי על מצב טיסה, השתקת הרעשים מבחוץ עזרה לי להתמסר לתהליך.

בזכותכם גילתי שאני בן אדם של בוקר. קמה בשמחה לפני הזריחה והשמחה מלווה אותי לאורך כל היום.

האוכל שלכם הבריא אותי ופתח לי את התאבון. התאהבתי בטעמים ובריחות של האוכל.

זוכה ליציאות בלי ריח, ונייר טואלט נקי 😅

זכיתי לשקט נפשי ופנימי שמאפשר לי לחוות את העולם עם נשימה עמוקה וללא חרדות.

גיליתי את עצמי מחדש אחרי תקופה ארוכה שלא הרגשתי מחוברת ושייכת לעצמי.

היום אני שבועיים בבית ולא מרגישה קושי בגמילה מסיגריות, ואף זכיתי על הדרך לשנות הרגלים רבים שעושים לי טוב ומכניסים לחיי הרבה אור.

תודה לכולכם צוות מדהים ואהוב. עדי, פיסגה, שירי, אליס, כרמל, עמיר, רותם, אור, סטיבי, אסנת וכמובן אלירן 🙏

כל אחד מכם שותף פעיל לחוויה שהייתה לי אצלכם ולתחושה שאני מצליחה לשמר את כל הטוב שקבלתי מכם.

עינב רייז | קיבוץ כפר מסריק | 11/11/2021

8 שנים אני חולה במחלת מעי דלקתית- קוליטיס. 8 שנים של סבל מתמשך, התקפים חוזרים ונשנים, בטן שלא ידעה מנוח, שלשולים תכופים ודמיים, שירותים צמודים, תרופות, זריקות, אשפוזים ובתי חולים, אלו רק חלק מהמילים.

חולשה שהתגברה והובילה עם הזמן לירידה במשקל, תחושות רגשיות של חרדות ופחדים.

במשך שנים חיפשתי תשובות, היו לי המון שאלות שהתרוצצו להן בראש, ביקרתי אצל מומחים רבים לבעיות עיכול, יועצי תזונה, ניסיתי סוגים שונים של דיאטות, עוד תפריט ועוד דיאטה – אסור לך לאכול את זה וחייב להמנע מזה ואם תאכלי את זה, אז יקרה כך וכך..

הכל התערבב לי בראש, הייתי אובדת עצות, חסרת אונים ומותשת מהחיים.

בשנה החולפת קיבלתי התקף קשה נוסף, הפעם בחרתי להתמודד איתו בדרך טבעית, מתוך מחשבה שלגוף יש את היכולות לרפא את עצמו.

על סמך ביקור אצל מומחה בתחום ושיטות נוספות שהמליצו לי עליהן לריפוי המחלה, עברתי 5 צומות על בסיס מיצים, אומנם הדימום פסק ובמהלך הצומות הראשונים הרגשתי חיוניות ואנרגיה, אך בהמשך הגוף החל לקרוס, הייתי נורא חלשה, המשקל שלי ירד בצורה דרסטית, הגעתי לתת משקל “שבשיאו” שקלתי 32 קילו (הגובה שלי 1.65) שלווה בתחושות רגשיות וגופניות קשות.

בנוסף המליצו לי על דיאטת הרואו פוד בטענה שהמעי יכול להתרפא רק מתזונה חיה ועתירת סיבים, אז בין צום לצום אכלתי בעיקר אוכל חי, הדימום חזר והדלקת לא פסקה.

לבית הבריאות הגעתי ב-07/04/19 היו בי המון חששות, פחדים, הייתי פשוט כל כך מיואשת וחלשה, אך עם זאת היה לי מאוד נעים בעין, הכל מסביב היה ירוק ופורח, שקט מסביב, הרגשתי סוג של שלווה למרות הסערה שהתחוללה בבטן.

שפגשתי לראשונה את אלירן חשתי בנועם וברוגע שבו, סיפרתי לו על מצבי, הוא הקשיב באמפטיה ותשומת לב וזה נתן לי ניצוץ של תקווה להמשך.

השהות שלי בבית הבריאות הסתכמה ב-3 חודשים, מקום קסום שאפשר לי הזדמנות אמיתית להתחבר לעצמי ממקום כל כך פנימי ועמוק של חשבתי שקיים בי, אני כותבת ותוך כדי מוצפת ברגשות וזכרונות.

תודה על כל האתגרים והרגעים הכל כך ייחודיים של זריחות מופלאות, שקיעות, טבע, ניתוק, טיולים למקומות פסטורלים ויפים, על כל הרגעים הכי קטנים, פשוטים, בסיסים שבעצם הם הכי גדולים , להסתכל על פרח להריח אותו ולהתאהב, להביט בשמש ולחוש את האור והחמימות, להקשיב למנגינת הציפורים בכל בוקר מחדש, לנשום אויר צח שמאפשר מרחב אינסופי.

הרגשתי איך תחושות המתחים והלחצים מתפוגגות אט אט ומפנות את מקומן לתחושות של שחרור, חופש ושמחה.

בזכות התהליך שעברתי בליווי הצמוד, התומך והמקצועי של אלירן, בניית תפריט נכון ומדוייק למצבי, העיכול שלי הלך והשתפר לאט ובהדרגה, פתאום כאב בטן מתמיד שהיה לי מעל הטבור נעלם, השלשולים פסקו והתחלתי סוף סוף להנות מהאוכל בלי לחשוש מהאחרי. המשקל שלי החל לעלות באופן מאוזן, עליתי 10 קילו.

הרגשתי שפשוט קרה לי נס, האמונה שלי בעצמי התחזקה, התחלתי לראות את היופי שבי, לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי.

חשוב לי לציין גם את כל החוגים הנפלאים והפעילויות התנועתיות שתרמו לי מאוד לתהליך ההחלמה, שהצליחו להוציא ממני כל כך הרבה ביטוי עצמי ורגשי. ראיתי בכל חוויה הזדמנות להכרות עמוקה יותר עם עצמי, התחלתי לפגוש את החיים בחשש מועט יותר.

אלירן היקר תודה על יכולת ההכלה שלך, על הפשטות, על הלמידה להסתכלות והתבוננות על החיים עם הנשמה והרוח, על האנרגיות המופלאות, החדרת האמונה שהכל אפשרי, על הידע, ההדרכה והייעוץ, על הרגישות, האכפתיות והאהבה. שתמשיך להיות עם לב פתוח ורחב, לקבל ולעזור לעוד אנשים.

תודה לכל הצוות המקסים, האנשים הטובים במהלך הדרך, הדיירים המופלאים שחלקם הפכו לחברים לחיים. למקום הזה שאפשר לי להתמסר, להיות כנה וקשובה לעצמי,

על אינספור חוויות בלתי נשכחות שיחרטו בזכרוני לתמיד.

מרגישה שנולדתי מחדש ואני כאן כדי לחיות.

הבחירה בידנו, אם לעצור ולהקשיב לקול הפנימי של גופנו או לבחור להתעלם.

בשנה האחרונה אני בחרתי להקשיב.

באהבה,

שני כהן

אני סובלת מאכילה רגשית ובולמוסי אכילה מגיל 15.

בעקבות משברים בבית ואתגרים לא פשוטים,

הנפש מצאה מפלט בנחמת האוכל המקהה והמסמם את החושים.

מיותר לציין עד כמה בעיית התמכרות היא תובענית וקשה, אלימה, ולא פותרת דבר,

אלא רק ״מאלחשת״ כאב רגשי ומצוקה. בטווח הארוך הגוף והנפש נכנסים לפלונטר נוראי ולמבוי סתום.

לבית הבריאות הגעתי אחרי תקופה של אכילת יתר כפייתית שגררה איתה גם דיכאון.

השהות שלי בבית הבריאות הסתכמה בכ-4 חודשים. אמנם לא ברצף, והיו גם נפילות בדרך, אך כל מערכות הגוף והנפש עברו אילוף וחיברות מחדש –

הליכה נגד אזור הנוחות, נגד הגרביטציה המושכת מטה ומנסה להחזיר לסימום מפחמימות ריקות עד אובדן חושים וסבל רב.

כל יום היה כמו לטפס הר- גם ברמה הפיזיולוגית וגם ברמה הרגשית.

השילוב של תזונה, תנועה, תודעה ותמיכה של אנשים טובים, עזרו לחולל שינוי.

ברגעים של נפילות ורצון לוותר , אלירן היה משוחח איתי ומפציר בי להמשיך ולהשתתף כמה שיותר.

הוא לא ויתר וראה את הפוטנציאל הגלום, את האור והחיוניות,

על אף כל שכבות ההגנה שצברתי לאורך השנים.

גילוי נאות: אני עדיין לא הבראתי לגמרי, התמכרות היא כמו טפיל שיושב בגוף ורק מחכה לפרוץ.

הטפיל הזה מאמין באמת ברגעים של מצוקה שהוא המושיע.

אבל, אני הרבה יותר נקייה (פיזית ורגשית), משתדלת להמשיך להיות בתנועה,

לעשות מדיטציות והליכות בטבע. מפוצצת את הבית בפירות וירקות.

וכשיש נפילה, דואגת שתהיה קצרה ולא תגדל כמו כדור שלג. נזכרת הרבה ברגעי קסם של שיתופים מרגשים של אנשים שבחרו בחיים,

למרות האתגרים שפקדו אותם ומתמלאת בהשראה ובאמונה.

נזכרת בנשמות הגבוהות של אנשי הצוות המטפל שתמיד עטפו והאמינו.

הפעילויות התומכות שיש בתוכנית כמו היוגה, הריקוד, הפילאטיס,

המדיטציות, שיחות השיתוף, הטיולים בטבע ועוד…

כל אלה בנוסף לשיחות אישיות עם אלירן שמאמין בך ואוהב אותך ללא תנאי,

בלי קשר לרמת החולי או ההרס העצמי שיש בך,

וכמובן תזונה תומכת המושתתת על הרבה פירות, ירקות, שומן בריא ודגנים מלאים.

אחד מהדפוסים של הפרעת האכילה שבי הוא “או לאכול הכל או כלום”.

אלירן עמד על כך שהתפריט יהיה עשיר ולא מצומצם על מנת שלא יווצרו חסכים,

שבעצם מכינים את הבולמוס הבא.

ההבנה הייתה ברורה שאני זקוקה לתפריט עשיר ומלא ולא לצומות שלא הביאו לשיפור בטווח הארוך.

כל יום מחדש זהו יום של התמודדות ובחירה,

בחושך או באור, בהלקאה ובפגיעה עצמית או באהבה ובכבוד.

אני מודה לאלוהים על בית הבריאות שפועל בענווה גדולה,

בפשטות הלב ומאמין בכוחות הנפש של האדם, ובמיוחד ביכולת להפוך את היוצרות.

תודה עמוקה לאלירן יחיד במינו.

מחבקת את כולם ומאחלת לנו להמשיך לפסוע אל האור.

אחרי שנים של הזנחה ושחיקה, הדרך עוד ארוכה אך מבית הבריאות יצאתי עם ידיעה ברורה שלהרגיש טוב זה אפשרי! קיבלתי מבית הבריאות את כל הכלים הדרושים להמשך הריפוי גם בשגרת היום יום, והכלי הכי חשוב הוא המוטיבציה!

ריפוי מעייפות כרונית, זיהומים ורזון קיצוני בבית הבריאות

מקום חובה לכל מי שרוצה להיות בריא ולא יודע היכן להתחיל!

לפני כחודש הגעתי לבית הבריאות אחרי שנים של הפרעות אכילה, בעיות עיכול, זיהומים של קנדידה, הליקובקטר פילורי, צרבות בלתי פוסקות, כאבי בטן וכל תופעת עיכול לא תקינה אשר תוכלו להעלות בדעתכם.

המשקל שלי היה קרוב לרזון קיצוני, סבלתי מאנמיה, עייפות תמידית, עצבנות ומצב רוח לא יציב, נשירת שיער, אלרגיות עור, גירודים, ליחה, נזלת אלרגית, דלקות חוזרות ונשנות בשלפוחית השתן אשר גררו נטילת אנטיביוטיקה שהרסה כמעט לגמרי את הפלורה של המעיים שלי. כתוצאה מכך סבלתי מהרבה זיהומים משניים ותסמינים קשים.

הוצאתי סכומי כסף אדירי וסבלתי במשך שנים ארוכות בלנסות מנסיונות כושלים לטיפול בבריאות שלי.

עד שהגעתי לבית הבריאות ומצאתי בדיוק את מה שהייתי צריכה כדי לראות שיפור ולקבל כלים להמשך.

קיבלתי מזון בריא, שמח ומעורר חיונית, זזתי ביום אחד יותר משהייתי רגילה במשך שבועות רצופים, חוויתי סדנאות למודעות גפנית, נפשית ותזונתית.

אין לתאר את האושר שחוויתי בכל זריחה ובכל שקיעה שראיתי, לא פספסתי אפילו אחת!

כבר ביום השלישי לשהות הרגשתי איך הגוף שלי מתחיל להחלים.

התעוררתי כל בוקר מהתרגשות ב-05:00 (לפני השעון המעורר) ערנית ומלאת כוחות. איזה כיף סוף סוף לא להיות עייפה. חלק ניכר מהתסמינים אשר עימם הגעתי, פסקו כלא היו מעולם.

אחרי שנים של הזנחה ושחיקה, הדרך עוד ארוכה אך מבית הבריאות יצאתי עם ידיעה ברורה שלהרגיש טוב זה אפשרי!

קיבלתי מבית הבריאות את כל הכלים הדרושים להמשך הריפוי גם בשגרת היום יום, והכלי הכי חשוב הוא המוטיבציה!

והצוות? מדהים מדהים מדהים!

אני מוקירה ומודה לכל המדריכים, צוות המטבח המדהים, עובדי המשרד, האחזקה והניקיון על הסבלנות האינסופית, התמיכה, ההכלה, המקצועיות, והאהבה האין סופית שאתם מפיצים, בזכותכם שהותי היתה מושלמת.

תודה ענקית לאיש והאור – אלירן דה-מאיו, מיוחד במינו, על ההזדמנות לחוויה כל כך משמעותית בחיי⁦ 🙏⁦❤️

אנא תשתפו את הסיפור שלי כדי לתת סיכוי לכל מי שזקוק ויכול לזכות בריפוי. בזכות אחרים ששיתפו והמליצו, גם אני זכיתי בבריאות וריפוי.

ממני, יוליה אדמוב

הגעתי לבית הבריאות לראשונה בתחילת חודש אפריל 2019, לשהות של כשלושה שבועות.

זאת בעקבות המלצה מהרופא שלי, בנה של ד”ר פנינה בר סלע, כשיקום לאחר ניתוח להוצאת גידול סרטני בבלוטות הלימפה.

בשלושת השבועות האלו, אכלתי תזונה צמחית עשירה ומגוונת, במקביל לתהליך רגשי ולפעילות גופנית מסוגים שונים (התעמלות, יוגה, הליכות ועוד) כ-6 שעות ביום בממוצע.

התוצאות היו מרשימות- כאבים קשים בגב, בצוואר, בירכיים ובחלקים נוספים בגוף נעלמו באופן מוחלט,

ירדתי 9 ק”ג וערכי הכולסטרול שלי השתפרו.

התחושה שלי הייתה שהגעתי עם גוף חולה, שעכשיו חזר להיות בריא, שלם וחזק.

חזרתי הביתה מלאה בתקווה ובנחישות, בידיעה שאני יודעת איך להגיע לאיזון בגוף ובנפש שלי. התמדתי בתזונה ובפעילות גופנית, וירדתי 10 ק”ג נוספים.

היה לי ברור שאגיע שוב, והפעם במטרה לעשות צום מים, כטיפול מניעה טבעי נגד חזרתו של הסרטן.

אם אתם חושבים שלעשות צום זה דבר קיצוני, תשאלו את עצמכם אם כימותרפיה והקרנות קיצוניים פחות.

חזרתי לבית הבריאות באמצע חודש יולי 2019, במצב אידיאלי גופנית ונפשית להתחיל את המסע – 14 ימים של צום מים.

באופן מפתיע, היה לי הרבה יותר קל משציפיתי. גם במהלך הצום השתתפתי ברוב הפעילויות, השינה שלי הייתה טובה ונרדמתי בקלות. 

הימים האחרונים היו מאתגרים יותר, ובהמלצתו של אלירן שתיתי חליטות שונות אשר אפשרו לי להמשיך ולסיים את התהליך בהרגשה טובה ובהצלחה.

הליווי של אלירן במהלך כל הצום היה מופלא. הרגשתי שאני סומכת עליו באופן מלא ויכולה להניח את בריאותי בידיו.

היו לו תשובות מלאות ידע לכל שאלה ששאלתי, לצד גמישות במהלך התהליך והקשבה לצרכים שלי.

כל הצוות היה מאוד אכפתי, והאורחים שהיו במקום התעניינו ותמכו בי. הפכנו למעין משפחה חמה.

אני יוצאת מכאן ומרגישה את העוצמה והיכולת האינסופית של הגוף שלי.

ירדתי כ-30 ק”ג ב-4 חודשים.

הכושר הגופני והחיבור שלי לעצמי השתפרו ללא הכר.

אם נמשיל את החוויה בתובל לבניית בית- בשהות הראשונה בניתי את היסודות, ובשהות השנייה יצקתי בטון והקמתי את הבית כולו.

עכשיו כשהבית מוכן ויציב, נותר רק להמשיך ולטפח את הגינה.

בהערכה

לפני 6 או 8 חודשים התחלתי להבין כל מיני דברים לגבי היכולת של הגוף לרפא את עצמו. חיפשתי את המקום הכי מדויק ואת האדם הכי מדויק שיעזור לי לעבור את התהליך הזה ביחד איתו. עברתי כל מיני דברים עם עצמי בעניין הזה, עד ששמעתי על אלירן דה מאיו ועל בית הבריאות.

זו גם הייתה התקופה שבה החלטתי לרדת מתרופה שהזרקתי לעצמי ביולוגית במשך 10 שנים. בגיל 18 גילו לי קרוהן שמתבטא בדלקת פרקים. הסיבה שבאתי לפה היא שהתחילו לי שוב כל הכאבים, ממש כמו בגיל 18 לפני 10 שנים כשהתחלתי עם הזריקות.

כאילו לא קרה כלום ב-10 השנים האלה, הרדמתי את עצמי והכאבים היו אפילו חמורים יותר. באתי לפה עם בהתחלה עם המחלה ועם הזמן גיליתי שבאתי בשביל עוד הרבה דברים אחרים.

הגעתי מאוד מאוד מאוד מודלק עם כאבים. בכל הפרקים האפשריים. לילה לפני, הייתי ממש סיעודי עם דלי ליד המיטה ומקל הליכה. נעזר בבן זוג שלי שזה הדבר הכי נורא שחוויתי, לכל הפעולות הבסיסיות. ככה הגעתי לפה. זה היה יומי הראשון.

5 שבועות זה כאילו הרבה מצד אחד, אבל זה גם כלום. יחסית לזמן שהייתי חולה ולמה שאני עובר פה. אני לא מאמין שזה קרה ב-5 שבועות. וואו!

אני לאורך כל התהליך מגלה המון דברים, למרות שחשבתי שאני כבר יודע הכול על תזונה כי קראתי ושמעתי המון. גיליתי כמה אני לא יודע או כמה דברים לא מדויקים או כמה גדול הפער בין הספרים למציאות. ולמדתי. אני לומד המון.

אני מתמודד כרגע עם כאבים ברמה של 30% לעומת אלו שהגעתי איתם וזהו שיפור מדהים שלא יכולתי להאמין ולצפות לו. אין לי ספק שאני בכיוון הנכון! בדיקות הדם שלי מראות על שיפור במדדי הדלקת ובערכים נוספים.

המסע הנפשי שאני עובר הוא המשמעותי ביותר, הזמן שלי לעצמי ולריפוי שלי משמעותי מאוד עבור תהליכים רבים שהדחקתי ולא נתתי להם תשומת לב.

היחס האישי שאני מקבל פה הוא עד לרמה שהוא מביך אותי לפעמים. מביך אותי בקטע טוב כאילו לא ידעתי שזה הולך להיות כל כך אישי.

חשוב לי מאוד לשתף כמה שיותר אנשים באפשרות שלהם להירפא באופן טבעי ובכוחות עצמם ובעזרת המסגרת המדהימה הזאת של בית הבריאות. הלוואי שהייתי יודע הרבה זמן קודם לכן על המקום הזה וחשוב לי שכל מי שצריך ידעו על כך בשלבים הרבה יותר מוקדמים כשהם צריכים את זה.

תודה רבה! סיוון פרסלר

“אני בחרתי להקשיב לקול הפנימי שלי שאמר לי שכדאי לעצור, משהו לא עבד נכון עד עכשיו וכדאי לעשות התבוננות פנימית”

סיפור התחזקות ושינוי בתזונה לאחר החלמה מסרטן [ינואר 2020]

שמי לבנה כהן ואני רוצה לשתף אתכם בשבוע המיוחד שעברתי בבית הבריאות של אלירן דה-מאיו.

לפני כשנה וחצי חליתי בסרטן השד ולמזלי תפסתי אותו בשלב מוקדם. עברתי את הטיפולים והניתוחים הנדרשים, וכיום לטענת הרופאים הגוף נקי. יש מי שיגידו שכדאי תוך כדי ההתמודדות להמשיך בשגרה, כלומר להמשיך ללכת לעבודה ולא לשבת ולהתעסק במחשבות סביב המחלה. אני בחרתי להקשיב לקול הפנימי שלי שאמר לי שכדאי לעצור, משהו לא עבד נכון עד עכשיו וכדאי לעשות התבוננות פנימית.

החלטתי לקחת קורס להעצמה אישית והורדתי לחץ בחיי. החלטתי שאת מלחמת ההישרדות שלי אני מפסיקה, ומעכשיו אעבוד רק במה שאני אוהבת. עזבתי את הפעוטון כמטפלת מובילה, עיסוק שדרש ממני שעות רבות והמון אחריות מחוץ לבית

וכאם חד הורית הדבר הוסיף לי לחץ רב בדאגה לילדיי הצעירים בבית. כיום אני עובדת מס’ שעות מועט ביום, אני נהנית מהעבודה והיא דורשת ממני פחות אנרגיה. אך דבר חשוב בתהליך ההחלמה, שלא טיפלתי בו, היה נושא התזונה, יתרה מזאת גם העליתי במשקל. כשהחלטתי להצטרף לבית הבריאות של אלירן לא ממש הבנתי את המשמעות העמוקה שיש בדבר.

מהרגע בו הגעתי לשם התחיל המסע שלי לשינוי אמיתי שמחבר בין הנפש והגוף. הבנתי כמה אני מתעסקת באוכל ותמיד מקפידה שיהיה לי איזה נשנוש בתיק, ומאידך כמה שקט יש לי בגוף ובנשמה עכשיו תוך כדי תזונה נכונה.

ירדתי כ-2.5 קילו בשבוע, ללא תחושת רעב, כשאכלתי ארוחות מלאות ומשביעות. כיום אני אוכלת פחות ואני לא חשה תחושת רעב תמידית וצורך לגרגר. אני מרגישה שאני עושה את הדבר הנכון לגוף שלי ולנשמה שלי.

אני מברכת על הזכות שנפלה בחלקי לקחת חלק בתוכנית של בית הבריאות, הליכות הבוקר לאור זריחה, הליכות ערב עד רדת השקיעה המרהיבה, הנוף הקסום סביב, הסדנאות העשירות לגוף ולנפש. לא יכולתי לחלום על מקום כל-כך מכיל ואוהב כמו בית הבריאות של אלירן.

בהזדמנות זאת אני רוצה להודות באופן אישי לאלירן ולצוות שלקחו חלק בתהליך שלי.

אלירן היקר אין לי מספיק מילים להודות לך על רוחב ליבך ועל השבוע הנפלא והקסום שעברתי בבית הבריאות בניהולך.

תודה לצוות המסור והמדהים, החם והאוהב, על כל הפעילויות המגוונות והמעשירות

לכולם, על מפגשים מעוררי ההשראה, עם העיניים הטובות והמחייכות שלכם.

לאושרת, שקיבלת אותנו בבית הבריאות והדרכת אותנו.

לשוהם, שליווית אותנו מתהליך הקבלה ועד לעזיבה, תמיד זמינה לכל שאלה ובקשה, גם לאחר החזרה הביתה.

לאורית, שליווית ועטפת אותנו לאורך השבוע כמו אימא אווזה ומילאת את כל מבוקשנו.

לעופר, תודה ענקית על טיולי הבוקר והערב במחיצתך.

לסטיבי, איש הברזל שתמיד הזכרת לנו לחייך, לנשום ולהאמין שתמיד אפשר עוד קצת.

לשירי, על שיערי היוגה המרגיעים, על שלוות הנפש שלך ועל סבלנות אין קץ.

לעינת, שחיברת אותי לשירת הגוף והנשמה, תודה על מה שהוצאת ממני.

לחגית, מדריכת הצ’י-קונג, על הנועם והיחס האישי שלך, במבט ובלחיצת יד.

לפיסגה, מדריכת הפלדנקרייז, על ארוחת השבת הנעימה במחיצתך, על משמעות הכאב והטיפול הנכון בו.

לעדי, מדריך נשימה מעגלית, אחת החוויות המדהימות שחוותי אי פעם, על הרגישות, החמלה והנתינה הרבה שלך.

לברק, שליוות אותנו בכל בסופ”ש, באוכל, באוזן הקשבת ובהמלצות החמות, דאגה אמתית שבאה מהלב.

לזהרה, שניקית את החדרים עם החיוך והפנים המאירות וסבר פנים טובות.

ולכל העוסקים במלאכה, לכולם תודה.

אלירן, בחרת מלאכים סביבך, שעטפו אותנו תוך כדי התהליך.

אני מאחלת לך שתמשיך לחקור למעננו להרחבת הדעת, הנפש והגוף.

תודה על תקופה מלאה במתנות שאקח עמי,

תבורך על פועלך, אתה מיוחד כזן נדיר.

באהבה, לבנה כהן – 054-803-9030 – מי שמתלבט ורוצה להתייעץ מוזמן להתקשר אליי.

כך נרפאתי ממחלות עיכול כרונית חמורה ומכאב בברך. דוד גורן משתף בסיפור הריפוי שלו.

דוד גורן [פברואר 2019]

הגעתי לתובל לשלושה שבועות עם צפיות מתונות ויצאתי משם אדם אחר.

הגעתי למקום קסום היושב על ראש הר וצופה על חיפה מדרום וראש הנקרה מצפון וחולש על כל הכפרים שמסביב .

זה בצירוף הפריחה המדהימה שהחלה להתעורר והירוק ההולם בעיניים כבר עשו חלק מהעבודה.

ירדתי כ-11 ק”ג לפחות, למרות שזאת לא הייתה המטרה מבחינתי, זה היה הבונוס.

הגעתי בגלל בעיות ארוכות שנים במערכת העיכול ובגלל כאבים בברך ימין – לפני חמש שנים הייתה מיועדת להחלפת מפרק הברך- וכאבים במפרק האגן.

בין לבין גם קיימנו ומפגשים חברתיים ואכלנו יחד. המקום קסום, הצוות מעולה מכיל, מקבל ואוהב. אלירן מעל כולם עם החיוך המקסים והמבט החודר היודע, המבין, המכיל והתומך. כל אלה הביאו להתחברות שלי לגוף, הבנה עמוקה יותר של צרכיו, והקלה משמעותית של כאבי הברכיים והאגן.

מערכת העיכול שבה לתפקוד פלאי מזה זמן רב ואני ממשיך את התהליך בבית בליווי של אלירן.

התחושה שלי היא שיש שיפור וריפוי מלאים בבטן חסרת המנוח מזה עשרות שנים.

אני מודה לאלירן וכל הצוות שעושה עבודה מסורה ומדהימה.

דוד גורן [יוני 2019]

לבית הבריאות של אלירן דה-מאיו שלום,

הגעתי אליכם בחודש ינואר לשלושה שבועות כשאני סובל משלשולים תכופים, חמש יציאות לכל הפחות ביום, בלחץ תמידי להימצא ליד שירותים, בלחץ ליציאה דחופה בכל רגע נתון, כשהבטן רוחשת במיחושים לא נעימים.

בקיצור, מצב לא נעים בעליל ואיכות חיים שנפגעה מכך מאוד.

זוהי למעשה הסיבה העיקרית שבעקבותיה באתי לתובל.

בנוסף להפרעות במערכת העיכול סבלתי מכאבים בברך ימין ובמפרק האגן של רגל ימין. לפני כחמש שנים אמר לי רופא אורתופד באיכילוב שהוא ממליץ לי על ניתוח להחלפת ברך. החלטתי לפתור את הבעיה בכוחות עצמי. כשהגעתי לתובל המטרה העיקרית שלי הייתה טיפול במערכת העיכול.

מבחינת תזונה החלטנו אלירן ואני שנתחיל בתזונה מבושלת ומותאמת למצבי, נמשיך לתזונת מיצים כהכנה לתזונת מים [צום מלא] ונחזור בהדרגה לאכילה. הכוונה הייתה לתת למערכת העיכול את התנאים לשיפור והחלמה. זה מה שאכן קרה. השלתי מעלי 11 ק”ג (מ 80 ק”ג ל 69 ק”ג) בקלות יחסית והקיבה למרבה הפלא עובדת כמו שעון. יציאה אחת עד שתיים מקסימום ליום, יציאות מוצקות.

מה שהפתיע אותי ביותר היה שהירידה במשקל בשילוב עם הפעילות הנמרצת הביאו לשיפור משמעותי במצבה של ברך ימין והכאב במפרק הירך פחת – זה היה בונוס מדהים למטרה העיקרית שלשמה הגעתי לתובל.

כל תהליך ההחלמה והאתחול מחדש של הקיבה היה מלווה בכל אותן פעילויות נפלאות של המקום.

החל מהליכת זריחה ב-05:30 בבוקר, תרגול גופני אינטנסיבי של 45 דקות , יוגה של שעה עד שעה וחצי. שכוללות הרצאות בריאות ותזונה, ריקודים אפריקאיים, ריקודי אימפרוביזציה, הליכןת שקיעה, טבילה במי מעיינות, נשימה מעגלית ועוד ועוד ועוד ועוד..

בין כל הפעילויות גם אוכלים ארוחות אישיות טעימות, מזינות ומבריאות, כל אחד בהתאם לצרכיו.

אי אפשר שלא להגיד מילה טובה לקבלה וההכלה והמקצועיות של הצוות  – זה היה מעבר לציפיות.

כל אלה, איפשרו יצירה של קשרים הדוקים ופתיחות רבה בקרב כל משתתפי התוכנית.

הפכנו להיות קבוצת תמיכה, כולם למען כולם.

אני כבר כמעט ארבעה חודשים אחרי תובל והשפעת המקום לא חלפה. מערכת העיכול שלי מתפקדת היטב, הברך והאגן כמעט ולא מהווים בעיה, אני אוכל נכון, אני מתרגל הרבה בהתאם למה שלמדתי ומצב רוחי מרומם. אני מרגיש שבית הבריאות הינו ביתי השני.

תודה לכם על כל מה שהענקתם לי. תודה, תודה, תודה.

“אם לא הייתי מגיע לבית בריאות והתכנסות, ברגע המסוים שבו הגעתי, ואלמלא השהייה בו בחודשיים האחרונים, לא בטוח שהייתי כאן. ואם הייתי, מצבי היה רע מאוד.” אורי וולשטיין, מתמודד עם מחלה נוירולוגית נדירה (MSA), בן 68, מייסד חברת ש.א.ל צפון, מספר על שהותו בבית הבריאות בתאריכים 23 באוגוסט עד 11 באוקטובר 2020. הגעתי לבית הבריאות במצב קשה, עקב מחלה נדירה שאובחנה לפני 3 שנים. הרופאים קבעו חד-משמעית, שאין כל סיכוי להבריא או לשפר משמעותית את איכות החיים. הגעתי למצב שבו לא יכולתי ללכת בכוחות עצמי ולנוע ללא כסא גלגלים. הגעתי לסף ייאוש, חוויתי דיכאון וחרדות ומחשבות על סוף חיי. שמעתי על בית הבריאות של אלירן דה-מאיו מבתי שהתארחה בו. היא זו שלחצה עלי להתקשר, בהתחלה, התנגדתי מאוד, אבל אחרי 2 שיחות “עזרה מרחוק” עם אלירן, השתכנעתי והגעתי לשבוע. ההחלטה חייבה תכנון, היערכות ומאמצים רבים, לוגיסטיים – הובלה של קלנועית, כסא גלגלים ואמצעים לתנועה ממקום למקום; ואחרים. המאמצים השתלמו. כבר בשבוע הראשון למדתי לעמוד בכוחות עצמי ואף צעדתי צעדים בודדים באופן עצמאי. בסוף נשארתי שבעה שבועות – מ-23/08 עד 11/10, במקום שבוע אחד שגם לו בקושי הסכמתי. החלטתי להישאר בבית הבריאות וההתכנסות כדי להמשיך ולהשתפר. בכל שבוע התקדמתי. צעד אחר צעד. עזבתי את בית הבריאות כשאני הולך באופן עצמאי על שתי רגליים. למרחקים שלא דמיינתי שאוכל להגיע אליהם. אני עולה במדרגות באופן עצמאי ללא כסא גלגלים וללא עזרה. אני רוקד! מתאמן כל בוקר אימון אירובי. מצבי הגופני כולו השתפר מקצה לקצה. אני עושה המון ואיכות חיי השתנתה לגמרי. התמיכה הקבוצתית חיזקה אותי נפשית, האוויר הצח והשלווה. הטיולים לטבע עם אלירן שיפרו את מצב רוחי כבר מההתחלה, הפנמתי את המסר של בית הבריאות: “תנועה, תנועה, תנועה” עמוק פנימה. התמסרתי לתכנית, הרווחתי ולמדתי מכל סדנה והרצאה, מזריחה ועד אחרי השקיעה. היום אני מרגיש חיוני, אני חי! גם מצבי הנפשי השתנה מקצה לקצה. יש לי תקווה ורצון לחיות! אם לא הייתי מגיע לבית בריאות והתכנסות, ברגע המסוים שבו הגעתי, ואלמלא השהייה בו בחודשיים האחרונים, לא בטוח שהייתי כאן. ואם הייתי, מצבי היה רע מאוד. במיוחד בתקופת הקורונה והסגר, שבה בית הבריאות המשיך לפעול בשיא המרץ כדי להבריא ולשמור על הבריאות שלי ושל אחרים. אני מודה לכל הצוות, המנחים והמטפלים, שמכל אחד ואחת קיבלתי אהבה ותמיכה רבה. אני מתרגש לחזור הביתה לחיים ודרך חדשים ובטוח שעוד אחזור לבית הבריאות בהמשך. תודה לכולם, אורי וולשטיין, uri@woh.co.il